התשובה הקצרה: חותמים על הסכם מייסדים לפני שמכניסים כסף מבחוץ, ורצוי ברגע שמחליטים לבנות יחד. ההסכם צריך לכסות את חלוקת המניות, הבשלה הפוכה על מניות המייסדים, תפקידים, איך מקבלים החלטות ושוברים מבוי סתום, המחאת הקניין הרוחני לחברה, ומה קורה כשמייסד עוזב. מבנה נפוץ הוא הבשלה הפוכה לאורך שלוש עד ארבע שנים, עם Cliff של שנה. בישראל, היחס במס למניות בהבשלה הפוכה תלוי באופן שבו ההסדר בנוי, ולכן כדאי לסגור את המבנה עם עורך דין ורואה חשבון.

ההסכם הוא הגרסה הכתובה של השיחות שאנחנו ממליצים לנהל במדריך איך בוחרים שותף לסטארטאפ. מייסדים שחותמים עליו כשהם עוד מסכימים על הכול מקבלים את הגרסה הטובה ביותר שלו.

מה הסכם מייסדים צריך לכלול

סעיףמה הוא מסדירהגישה המקובלת
חלוקת מניותלמי שייך מה, ולמהמשקפת את התרומה הצפויה, בעבר ובעתיד, באיכות ובזמן
הבשלה הפוכהמה נשאר למייסד שעוזב מוקדםהמניות מבשילות לאורך תקופת עבודה רציפה, והחברה יכולה לרכוש מניות שלא הבשילו בלי תמורה או בתמורה סמלית
תפקידים והיקף מחויבותמי המנכ"ל, מי אחראי על מה, ממתי במשרה מלאהתפקידים כתובים, ומחויבות מדורגת שקשורה לאבני דרך כמו השקעה ראשונה
החלטות ומבוי סתוםאיך המייסדים מחליטים, ומה קורה כשאי אפשרהרכב הדירקטוריון, החלטות שדורשות פה אחד, מנגנון לשבירת מבוי סתום
קניין רוחנישהחברה היא הבעלים של מה שהמייסדים בנוהמחאת כל הקניין הרוחני של המייסדים לחברה, כולל עבודה שנעשתה לפני ההתאגדות
העברת מניותמי יכול למכור, ולמיתקופת חסימה, זכות סירוב ראשונה, זכות הצטרפות למכירה, זכות קדימה
תנאי עזיבהמה קורה כשמייסד עוזברכישה חוזרת של מניות שלא הבשילו, והבחנה בין עוזב טוב לעוזב רע
סודיות ואי-תחרותהגנה על החברה כשמישהו עוזבסבירות בזמן ובהיקף, כדי שיהיו ניתנות לאכיפה

חלוקת המניות

אין נוסחה שמתאימה לכל צוות. החלוקה צריכה לשקף את מה שכל מייסד צפוי לתרום מעכשיו, וגם את מה שכבר הביא, וכל אחד מהמייסדים צריך להיות מסוגל להגן עליה גם בעוד שנתיים. חלוקה שווה נפוצה וחוסכת שיחה קשה, והיא נכונה כשהמחויבות באמת שווה. אם מישהו מצטרף בחלקיות משרה, מאוחר יותר או בתפקיד מצומצם יותר, זה צריך להופיע בחלוקה או בתנאי ההבשלה.

אם מישהו עזר בימים הראשונים בלי להפוך למייסד, סגרו איתו את הדרישה שלו בכתב עכשיו. דרישות פתוחות של עוזרים מוקדמים הן בעיה קלאסית בבדיקת נאותות.

הבשלה הפוכה: הסעיף שמגן על כולם

מייסדים מחזיקים בדרך כלל במניות שלהם מהיום הראשון. הבשלה הפוכה (Reverse Vesting) פירושה שהחברה יכולה לרכוש בחזרה חלק מהמניות, בלי תמורה או בתמורה סמלית, אם מייסד עוזב לפני תקופה מוגדרת. בכל חודש או רבעון של עבודה רציפה, חלק נוסף מהמניות משתחרר מהזכות הזו.

הסעיף מגן על המייסדים שנשארים. בלעדיו, שותף שעוזב אחרי חצי שנה יכול להחזיק אחזקה גדולה בזמן שהאחרים סוחבים את החברה. משקיעים כמעט תמיד יבקשו אותו לפני סבב, ולכן עדיף לקבוע תנאים שבחרתם בעצמכם. ב-Y Combinator מתארים הבשלה של ארבע שנים עם Cliff של שנה כמקובלת. משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן מציין שהבשלה הפוכה נמשכת בדרך כלל שנתיים עד ארבע שנים, ששלוש שנים נפוצות אצל מייסדים, שלא תמיד כל המניות של המייסד כפופות לה, ושבמכירת החברה מקובל בדרך כלל להאיץ את ההבשלה של המניות שלא הבשילו, כשחלק מהמשקיעים מעדיפים האצה כפולת טריגר (Double Trigger).

מייסדים שהתחילו לעבוד מוקדם יותר מקבלים לפעמים חלק מהמניות כשהן כבר מבשילות, כהכרה בזמן שכבר השקיעו.

נקודת המס הישראלית

רשות המסים התייחסה להבשלה הפוכה בחוזר שפורסם ביוני 2017, אחרי טיוטה מ-2016. בקצרה, מכירת מניות מייסדים שהיו בהבשלה הפוכה יכולה להתחייב במס רווח הון של 25% (30% לבעל שליטה), ולא כהכנסת עבודה בשיעור של עד 50%, כשמתקיימים תנאים: ההסדר נקבע מראש ובכתב בעת ההתאגדות או סמוך לה (או בעת השקעה משמעותית של 5% לפחות), רק החברה או שאר בעלי המניות יכולים לרכוש בחזרה את המניות, בלי תמורה או בתמורה סמלית, והמניות הן מניות רגילות עם אותן זכויות כמו שאר המניות הרגילות. היחס תלוי בעובדות של כל מקרה, וכדאי לבדוק את העמדה עם היועצים שלכם כשבונים את ההסכם.

הקצאת אופציות לעובדים ולנושאי משרה היא נושא נפרד, ובדרך כלל נעשית לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, שאינו זמין לבעלי שליטה, בדרך כלל מי שמחזיקים 10% או יותר. עוד על כך במדריך כמה אקוויטי לתת ליועצים, לסטודיו ולאקסלרטור.

החלטות ומבוי סתום

לשני מייסדים עם מניות שוות וקולות שווים אין דרך מובנית להכריע בשוויון. קבעו מראש אילו החלטות שייכות למנכ"ל, אילו דורשות את שני המייסדים, ומה קורה במבוי סתום אמיתי, למשל יועץ או חבר דירקטוריון מוסכם שמכריע, או תהליך מוגדר לקניית חלקו של מייסד. זה הסעיף שמייסדים הכי פחות רוצים לכתוב, ושהכי הרבה פעמים צריך.

קניין רוחני: לוודא שהמוצר שייך לחברה

כל מה שהמייסדים בנו לפני ההתאגדות ואחריה, כולל קוד, עיצובים ושמות דומיין, צריך להיות מומחה לחברה. בדקו אם מי מהמייסדים עדיין עובד אצל מעסיק, או עבד עם אוניברסיטה, בית חולים או גוף ממשלתי, שעשוי לטעון לזכויות בעבודה. משקיעים יבדקו את זה בבדיקת הנאותות.

כשמייסד עוזב

תנאי העזיבה קובעים מה קורה למניות שהבשילו ולמניות שלא הבשילו כשמייסד עוזב. הסכמים רבים מבחינים בין עוזב טוב (Good Leaver), למשל בגלל מחלה או בהסכמה, לבין עוזב רע (Bad Leaver), למשל אחרי הפרה. כתבו איך מטפלים בכל מקרה, ומה קורה למושב בדירקטוריון ולתפקיד של המייסד שעוזב.

צ'קליסט מעשי

  • לחתום מוקדם.לפני כסף מבחוץ, וכשכולם עוד מסכימים.
  • עורך דין שעובד עם סטארטאפים.ההסכם צריך להתיישב עם התקנון ועם מסמכי ההשקעה הראשונה.
  • למדל את טבלת ההון.ראו כמה כל מייסד מחזיק אחרי SAFE בפרה-סיד וסבב סיד, עם מחשבון ה-SAFE והדילול שלנו.
  • לחזור להסכם לפני הסבב.מסמכי ההשקעה מחליפים לעיתים קרובות חלקים מהסכם המייסדים. השאירו בו גמישות.

המדריך הזה הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי או ייעוץ מס. המצב של כל חברה שונה, ולכן את הפרטים כדאי לסגור עם עורך דין ורואה חשבון.

מקורות

  1. Y Combinator, Michael Seibel, How to split equity among co-founders (2015)
  2. הרצוג פוקס נאמן, Founders equity: key considerations for Israeli-related tech startups (אוגוסט 2024)
  3. הרצוג פוקס נאמן, Reverse vesting and holdback (2017)
  4. FBC, Legal update: tax (יוני 2017)
  5. שיבולת, How to structure equity incentive plans in Israel
  6. שיבולת, מה חשוב לכלול בהסכם מייסדים מוצלח למיזם סטארט-אפ